<h1>ראב"ן שו"ת סימן מ"ו</h1>
<h2>דף כד.</h2>
נשאלתי על עסק ראובן שתבעו לשמעון הילויתי לך מנה ולא פרעתני, ושמעון השיבו פרעתיך ונאמנת עלי אשתך, (א"ת) [אם תאמר] לא פרעתיך אפרע, ושאלו ב"ד לאשתו ואמרה לא פרעתו, וחזר בו שמעון ואמר איני מקבלה. נ"ל דחזרתו חזרה כיון שלא נגמר הדין קודם חזרתו, דתנן [סנהדרין כ"ד.] נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך וכו' עד וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו, ומסקנא לאחר גמר דין מחלוקת והלכתא כחכמים אבל לפני גמר דין יכול לחזור בו דברי הכל, ועוד דפלוגתייהו דר' מאיר ורבנן כשיש עד כשר עם אבא או אביך כדאמרינן בגמ' והוא דקבליה בחד כלומר בעד אחד ואיכא עד כשר בהדיה אבל במקום תרי לא הוי אפילו קבליה, והכא ליכא עד כשר עם אשתו ואין כאן עדות כלל וישבע שפרעו ופטור.
